אסבסט (או אזבסט) הוא שם כללי שניתן לשש קבוצות מינרלים סיביים בגודל מיקרוסקופי דק וארוך. במשך שנים היה האסבסט בשימוש תעשייתי ומסחרי רב בשל הקלות היחסית של עיבודו למטרות שונות, עמידותו בתנאי טמפרטורה וסביבה קיצוניים, מחירו הנמוך ומשך חייו הארוך. שימושים אלה כוללים, בין היתר, בידוד גגות, בידוד מוצרי חימום וחשמל, צינורות ומשטחי בטון, ארובות ורצפות וכן לצרכי איטום שונים.
כיום השימוש באסבסט אסור עקב סיכונים משמעותיים הטמונים בו לבריאות האדם. אסבסט מוגדר כאבק מזיק וכחומר מסוכן, והוכח כי הוא גורם סיכון משמעותי לתחלואה במחלות ריאה אקוטיות וכרוניות בכלל, ובסוגים שונים של סרטן הריאות בפרט.
האסבסט מסוכן לבריאות רק כאשר הוא במצב התפוררות. טיפול בלתי מבוקר במוצרי אסבסט ו/או תאונה הגורמת לפגיעה בהם, עלולים לגרום לשחרור לאוויר של סיבי אסבסט זעירים הנוטים להתפזר בקלות וב"יעילות" בסביבה.
אסבסט פריך: חומר המורכב מסיבי אסבסט בכמות של יותר מ-1% ממשקלו. חומר זה מתפורר בקלות במגע יד וניתן לכתישה או להפיכה לאבקה על ידי לחץ ידני כשהוא יבש. במהלך התפוררותו, או בהפעלת כוח/לחץ עליו, מתפזרים לסביבה סיבי אסבסט. האסבסט הפריך שימש בין השאר בידוד תרמי בתעשייה ובידוד אקוסטי במבני ציבור, וכן בכלי רכב, במעבדות ובמגוון ציוד כללי וצה"לי, והיה רכיב במוצרים ביתיים, כגון פתיליות בתנורי נפט, פלטות לשימוש על גבי כיריים, שמיכות וכפפות עמידות לאש.
אסבסט צמנט: חומר המורכב מתערובת המכילה עד 10% סיבי אסבסט, הכלואים במטריצה של מלט ומים. כשהאסבסט 'כלוא' במלט, הוא אינו מהווה סכנה. אולם כאשר מוצר המלט נסדק, מתפורר, נשבר או נשרף, עלולים סיבי אסבסט להשתחרר לאוויר. לעיתים קיים חשש להשתחררות סיבי אסבסט במהלך ביצוע עבודות לפירוק מבני אסבסט (בניגוד להנחיות הבטיחות), בעת שריפה במבנה המכיל אסבסט, באירועי מזג אוויר קיצוניים ועוד.
אסבסט מסווג כמסרטן ידוע בבני אדם ונכלל ברמה הגבוהה ביותר בסיווג החומרים המסוכנים המסרטנים, כלומר מסרטן הגורם לעלייה ודאית בסיכון לתחלואה ממאירה בדרכי הנשימה.
הסיבות העיקריות לסכנה הטמונה באסבסט הן היכולת של סיביו הזעירים לחדור לעומק הריאות ולהישאר שם למשך זמן רב. הצטברות הסיבים בדפנות הריאות עלולה לגרום לתחלואה במחלות ריאה משמעותיות בקרב בני אדם החשופים לאסבסט ובעיקר בעקבות חשיפה ממושכת (כרונית).
נשימת סיבי אסבסט קשורה בסיכון מוגבר לסרטן הריאה ומזותליומה (סרטן קרום הריאה).
סרטן ריאה - שאיפת סיבי אסבסט נקשרה בסיכון מוגבר לסרטן ריאות במחקרים רבים על עובדים החשופים לאסבסט. סיכון מוגבר זה נצפה עבור כל צורות האסבסט הננשם וככל שהחשיפה לאסבסט גדולה יותר, כך הסיכון לסרטן ריאות גבוה יותר. רוב המקרים של סרטן ריאות בקרב עובדי אסבסט מתפתחים עשור או יותר לאחר החשיפה הראשונה לאסבסט או אף שנים לאחר החשיפה האחרונה.
מזותליומה - סרטן נדיר של הקרום המכסה את הריאות וחלל החזה (צדר), הקרום המצפה את חלל הבטן (צפק), או ממברנות המקיפות איברים פנימיים אחרים. רוב מקרי מזותליומה נקשרו לחשיפה תעסוקתית לאסבסט, ובמקרים מסוימים אף לחשיפה פסיבית של בני משפחה המתגוררים עם עובדי אסבסט (בדומה לחשיפה פסיבית לעשן סיגריות) ונחשפים לסיבי אסבסט הנדבקים לבגדי העובדים ומתפשטים לסביבה ולאוויר הבית. מזותליומה מתפתחת לאט ותסמיניה מופעים לרוב 30 שנה או יותר לאחר החשיפה לאסבסט.
על פי הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) קיימות ראיות מספקות הקושרות גם בין חשיפה לאסבסט ובין סרטן הגרון וסרטן השחלות. בנוסף, קיימות עדויות מוגבלות הקושרות בין החשיפה לאסבסט ובין סרטן הקיבה, סרטן הלוע, סרטן המעי הגס והחלחולת (ככל הנראה, עקב הגעת סיבי אסבסט לאיברים אלו כתוצאה ישירה או עקיפה מחדירתם במסלול הנשימה).
מחקרים רבים הראו כי השילוב של עישון וחשיפה לאסבסט מגביר את הסיכון לתחלואה בסרטן; בקרב מעשנים שנחשפים (או נחשפו בעבר) לאסבסט, הסיכון לחלות בסרטן ריאות גבוה במיוחד ועולה על הסיכון, הגבוה כשלעצמו, הנובע מעישון בקרב אנשים שאינם חשופים לאסבסט.
עצם הופעת התחלואה (וגם רמתה) תלויה במינון החשיפה במשכי זמן שונים. בפועל, רוב האנשים אינם חולים מחשיפה מזדמנת. אנשים שחולים כתוצאה מחשיפה לאסבסט הם בדרך כלל אלו שנחשפו לזמן ממושך, על בסיס קבוע, לרוב בתעסוקה/עבודה ישירות עם החומר (כאמור, בייצור, בבנייה, בשיפוצים ובפינוי האסבסט) או באמצעות מגע סביבתי מתמשך ומהותי.
עיקר החשיפה לאסבסט היא תעסוקתית, כלומר בזמן העבודה. סיבי אסבסט משתחררים לסביבה בעקבות בליה של מוצרי אסבסט ו/או פעולות בנייה, אחזקה ושיפוץ של מוצרים אלו. אנשים העובדים בתעשיית הבידוד, באחזקה, בתיקון ובהריסת מבנים המכילים מוצרי אסבסט (או אסבסט-צמנט), חשופים לרמות גבוהות יחסית של אסבסט. עובדים שעסקו בעבר בייצור מוצרי אסבסט (ייצור מוצרי אסבסט נאסר כליל בישראל), כולל בעבר הרחוק, נמצאים בסיכון מוגבר גם כיום לחלות בסרטן ריאה ומזותליומה. בהגדרה של 'חשיפה תעסוקתית' נכללת גם חשיפה פסיבית של בני משפחות של מועסקים באסבסט.
תקני חשיפה תעסוקתית לסיבי אסבסט מכוונים לחשיפה נמוכה ככל האפשר – על פי התקן בישראל ערך הריכוז המרבי הקביל של סיבי אסבסט באוויר, לו עלול עובד להיחשף במשך 8 שעות ביום עבודה, הוא 0.1 סיב/סמ"ק (דהיינו 100,000 סיבים במ"ק אוויר, עם התניות/הגבלות מסוימות באשר לממדי הסיבים). יעד זה מושג על ידי יישום קפדני ביותר של ציוד מגן נשימתי.
אוכלוסיות פגיעות יותר לחשיפה הן ילדים, נשים בהיריון וקשישים, אשר המערכת החיסונית שלהם ירודה ועלולים לחלות בהסתברות גבוהה יחסית מחלות במערכת הנשימה.
הציבור יכול להיחשף לאסבסט בשלוש דרכים עיקריות:
באוגוסט 2011 נכנס לתוקפו החוק האוסר שימוש חדש באסבסט בישראל. על פי הוראות החוק בישראל, ובדומה למדינות מערביות, חל איסור על ייצור, יבוא, מסחר או כל שימוש חדש באסבסט או בפסולת אסבסט. החוק גם מחייב הוצאה הדרגתית של אסבסט פריך ממבני ציבור, ממתקני תעשייה ומציוד וכלי רכב בצה"ל. עיסוק לא מורשה באסבסט או גרימת מפגע אסבסט היא עבירה פלילית וחושפת את המפגע לקנסות. מידע נוסף בנושא: החוק האוסר על שימוש חדש באסבסט.
בעקבות כניסת החוק לתוקף מסתמנת מגמת ירידה ברמת החשיפה בקרב כלל האוכלוסייה. מראשית שנות האלפיים הוסר האסבסט הפריך המותז מכ-20 מבנים ברחבי הארץ, ובמספר מבנים הוא נותר תחת שכבת חיץ. נכון להיום לא ידוע על מבני ציבור נוספים בישראל שבהם קיים בידוד אקוסטי המכיל אסבסט פריך מותז.
המשרד להגנת הסביבה מוביל מיזם ייחודי לסילוק אסבסט. השלב הראשון במיזם חל בן השנים 2011-2017; על פי הערכות פונו כ-70% עד 80% מכמויות האסבסט שפוזר ברחבי הגליל המערבי, והושלמה העבודה בכל האתרים שבהם היה אסבסט פריך גלוי המסכן את הציבור. בתום שלב זה הושבו לציבור חופי הים שנמצאו בטוחים לבילוי ולרחצה, מגרשי הכדורגל והגינות, חצרות הלולים והרפתות, הדרכים החקלאיות והשטחים הפתוחים.
השלב השני במיזם יצא לדרך ביולי 2022; באתרים שנותרו, האסבסט הפריך אינו חשוף ונמצא מתחת לשכבת קרקע או כיסוי, בהתאם ניתנו הנחיות למניעת מפגע. שלב ב' של המיזם ממוקד בהשלמת איתור של אסבסט באתרים שונים. במסגרת זו מבוצעים סקרי קרקע לגילוי אזורים מזוהמים נוספים לפינוי.
לאור הפגיעות הקשות שנגרמו ביישובי הצפון והדרום במלחמת חרבות ברזל, המשרד להגנת הסביבה מקדם תהליך מיפוי ארצי של מפגעי האסבסט וגגות אסבסט-צמנט כדי להאיץ את פינויו בשנים הקרובות.
המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארצות הברית (CDC), פרסם הנחיות והמלצות למניעת נזקי החשיפה לאסבסט:
מומלץ לאדם החושש כי נחשף לאסבסט לפנות לרופא המשפחה או לרופא תעסוקתי. חשוב לבחון עם הרופא אם אחד או יותר מהתסמינים הבאים מופיע: קוצר נשימה, צפצופים או צרידות, שיעול מתמשך שמחמיר עם הזמן, דם בליחה, כאב או התכווצות בחזה, קושי בבליעה, נפיחות בצוואר או בפנים, אובדן תיאבון, ירידה בלתי מכוונת במשקל, עייפות מתמשכת או אנמיה.
הרופא יחליט אם יש צורך בבדיקות נוספות בהתבסס על פרטי החשיפה, ההיסטוריה הרפואית, הבדיקה הגופנית והתסמינים.
לאחר החשיפה לא ניתן להסיר אסבסט אשר חדר לריאות. מניעת פגיעה נוספת במערכת הנשימה יכולה להפחית את הסיכויים להתפתחות מחלה או להאט התקדמות מחלה קיימת.
למידע נוסף בנוגע לאסבסט, אופן הטיפול והנחיות עבודה, ניתן לפנות לאתר המשרד להגנת הסביבה: קישור לאתר משרד להגנת הסביבה, שאלות ותשובות בנושא אסבסט