סוגי סרטן רבים שולחים גרורות לכבד. לרוב מדובר בסרטני מערכת העיכול (המעי הגס והחלחולת, קיבה, לבלב ודרכי המרה), סרטן השד וסרטן ריאות.
הכבד הוא האיבר הפנימי הגדול ביותר בגוף. הוא ממוקם בבטן הימנית העליונה מתחת לסרעפת. הצלעות התחתונות מקיפות את הכבד כדי להגן עליו מפני פגיעה אפשרית. הכבד מכוסה במעטפת סיבית (קפסולה על שם גליסון) והוא מחולק לשני מקטעים הנקראים "אונות".
לכבד תפקידים רבים ומגוונים. הוא מעורב בוויסות חילוף החומרים (מטבוליזם) של סוכרים, חלבונים ושומנים כדי להבטיח את החומרים הללו הדרושים לכל פעולות הגוף. הכבד אחראי לסילוק רעלים המגיעים לזרם הדם ולהפרשתם מהגוף. הכבד מייצר מיצי מרה המאוחסנים בכיס המרה ואחראים לפירוק יעיל של שומנים וספיגתם.
דרכי המרה מובילות את מיצי המרה מהכבד אל המעי הדק. הכבד מפרק חומרים מזיקים, כגון אלכוהול ותרופות, ומפריש אותם מן הגוף החוצה בשתן או בצואה.
לכבד ישנה יכולת יוצאת דופן לשיקום עצמי: הוא יכול לתפקד באופן מלא ורגיל גם כש-80% ממנו פגועים.
גרורות בכבד יכולות לגרום לתסמינים שונים בהתאם למידת ההתפשטות של הסרטן בכבד. התסמינים הנפוצים הם:
ייתכן שהגורם לתסמינים אלה אינו גרורות בכבד, אולם חשוב לפנות לרופא ולהיבדק עם הופעת התסמינים.
גרורות בכבד עשויות להתגלות בבדיקות דימות, כגון אולטרה-סאונד, CT או PET-CT, שמתבצעות לרוב כחלק מהמעקב בזמן הטיפול בסרטן או לאחר סיום הטיפולים. כאשר מתגלה נגע בכבד יבקש לעיתים הרופא האונקולוג לבצע ביופסיה כדי לבדוק אם מדובר בגרורה ממקור אחר בגוף או שמדובר בסרטן שמקורו בכבד – סרטן ראשוני של הכבד.
מטרת הטיפול בגרורות לכבד היא להקטין ולשלוט עד כמה שניתן בגידול הראשוני, להקטין את הגרורות או הפיזור שלהן ולהקל את התסמינים.
הטיפול בגרורות תלוי בסוג הסרטן הראשוני והמאפיינים שלו, הטיפולים שניתנו בעבר, מספר הגרורות והאזורים המעורבים ומצבו הכללי של המטופל. לרוב משתמשים בטיפולים סיסטמיים, כלומר טיפולים אשר ניתנים בעירוי או בכדורים ומשפיעים על כל אתרי המחלה בגוף. הטיפולים הסיסטמיים המקובלים הם כימותרפיה, אימונותרפיה, טיפול ביולוגי או טיפול הורמונלי. הטיפולים נקבעים על סמך מקור הגידול הראשוני.
ישנן אפשרויות לטפל ישירות בגרורות בכבד: