כאשר תאים סרטניים מתפשטים לעצמות (גרורות בעצמות), הם עלולים לגרום לבעיות רבות, כגון כאבים, שברים בעצמות, לחץ על חוט השדרה או רמות סידן גבוהות בדם.
כמעט כל סוגי הסרטן יכולים להתפשט לעצמות, אבל סוגי סרטן השכיחים שמתפשטים לשלד כוללים שד, ריאה וערמונית. עמוד השדרה הוא האתר הנפוץ ביותר לגרורות בעצמות. אתרים נפוצים נוספים הם עצמות האגן, עצם השכם, הצלעות והגולגולת.
בגוף האדם יותר מ-200 עצמות בצורות ובגדלים שונים.
העצמות בנויות מתאים חיים (אוסטאוציטים - תאי עצם) המחוברים יחד על ידי חומר קשיח ורווי בסידן. מרקם זה יוצר את חוזקה ואת קשיחותה של העצם. העצמות עצמן הן חלולות ומלאות בחומר ספוגי, הקרוי "מח העצם" (לשד העצם), שבו נוצרים תאי הדם.
מפרקי העצמות מכוסים סחוס, שהוא חומר חזק אך גמיש. גמישותו מאפשרת תנועה חופשית באזורי המפרקים. הסחוס מרפד את העצמות במפרקים ומונע חיכוך ביניהן. לעצמות יש מספר תפקידים חשובים: השלד מספק לגוף תמיכה יציבה; המפרקים משמשים מנופים לתנועות הגוף; העצמות מגינות על איברים פנימיים, למשל, כלוב הצלעות מגן על הלב ועל הריאות; העצמות משמשות מחסן לחלק מהחומרים החיוניים לגוף, במיוחד לסידן.
באופן תקין, העצם מתוחזקת על ידי שני סוגים של תאי עצם:
כאשר תאים אלו מתפקדים באופן תקין, עצם חדשה תמיד נוצרת בזמן שעצם ישנה מתפרקת. תהליך זה מאפשר לשמור על חוזק העצמות.
כאשר תאים סרטניים מתפשטים לעצם, הם עשויים לפגוע בפעולה התקינה של השלד ולהגביר את הסיכון לשבר או רמות סידן גבוהות בדם.
התסמין הנפוץ ביותר של גרורות בעצמות הוא כאב באזור הנגוע. לרוב זהו כאב עמום ומתמשך, המחמיר בלילה, כאשר השרירים רפויים. לעיתים ניתן יהיה להבחין בנפיחות וברגישות באזור הנגוע. אם קיים כאב כזה שאינו חולף בתוך שבוע עד שבועיים, מומלץ לדווח על כך לרופא בהקדם האפשרי.
כאשר עצמות נפגעות כתוצאה מגרורות, כמות רבה של סידן (החומר המסייע בבניית עצמות הגוף) עשוי להשתחרר לתוך זרם הדם. רמה גבוהה של סידן בדם נקראת "היפרקלצמיה". תופעה זו יכולה לגרום לתסמינים שונים, כגון עייפות, תחושת חולי כללית, בחילות, עצירות, צמא, בלבול ואי ספיקת כליות.
גרורות בעמוד השדרה עלולות להפעיל לחץ על העצבים בחוט השדרה. כתוצאה מכך עשויים להופיע תסמינים כגון כאב, חולשת שרירים, ולעיתים עקצוץ, קהות תחושה בגפיים. ללא טיפול עשוי להופיע גם שיתוק חלקי או מלא. אם החלק התחתון של חוט השדרה נפגע, הפגיעה עלולה להשפיע על תפקוד המעיים ושלפוחית השתן.
טיפול דחוף עשוי למנוע נזק לא הפיך. לכן, אם מופיעים התסמינים שתוארו יש לדווח מיד לרופא כדי שניתן יהיה לבצע בירור דחוף ולהעניק טיפול מיידי שימנע נזק קבוע.
גרורת בעצמות מתגלות בבדיקות הדמיה כגון CT, PET-CT או מיפוי עצמות, שהן לרוב חלק מהמעקב אחר השפעת הטיפולים בסרטן, או חלק מהמעקב לאחר סיום הטיפולים או כבירור בעקבות דיווח על אחד התסמינים שתוארו מעלה. חשד לגרורות בעצמות עשוי לעלות גם כאשר מתגלות רמות גבוהות של סידן בבדיקת דם. בחלק מהמקרים ייתכן כי הרופא האונקולוג יבקש לבצע ביופסיה כדי לבדוק אם מדובר בגרורה ממקור אחר בגוף או שמדובר במקרה נדיר של סרטן שמקורו בעצמות - סרטן ראשוני של העצם.
מטרות הטיפול בגרורות בעצמות הן מניעת החמרת המצב והקלת התסמינים. הטיפול תלוי בסוג הסרטן הראשוני ועשוי לכלול טיפול כימי, ביולוגי, הורמונלי, טיפול בקרינה או ניתוח.
טיפול בקרינה לגרורות בעצמות יכול לשמש לכמה מטרות, בהן הפחתת כאב ("קרינה פליאטיבית") הנובע מלחץ על חוט השדרה או מניעה של שבר. הטיפול יכול להינתן באופן חד-פעמי במנה מרוכזת או כטיפול המחולק למספר מנות, על בסיס יומי.
בדרך כלל הכאב פוחת לאחר 10-7 ימים. ייתכן שלפני ההטבה אף תהיה החמרה בכאב. כדאי להתייעץ עם הרופא או עם אחות מומחית לטיפול בכאב לגבי נטילה של משככי כאבים.
תופעות הלוואי של סוג קרינה זה הן בדרך כלל מועטות. עם זאת, טיפול בעצמות במקומות מסוימים בגוף, כגון הצלעות או עמוד השדרה, עלול לגרום לתחושת חולי למשך יום או יומיים לאחר הטיפול. ניתן לטפל בתחושה זו באמצעות תרופות. טיפול בקרינה חיצונית אינו מלווה בסכנת רדיואקטיביות, ואין חשש לשהות ליד אנשים לאחר הטיפול, לרבות ילדים.
אם גרורה בשלד גרמה לשבר בעצם, יש לעיתים צורך בניתוח לשם קיבוע העצם. כמו כן, אם יש חשש שהגרורה עשויה לגרום לשבר (בשל גודלה או המיקום שלה) ניתן לשקול ניתוח מניעתי לקיבוע העצם.
לעיתים גרורות עלולות להופיע בעמוד השדרה ולגרום ללחץ על חוט השדרה אשר עובר במרכז עמוד השדרה. מצב זה נקרא "דחיסת חוט השדרה". הטיפול במקרה זה הוא טיפול דחוף ומטרתו למנוע החמרה שיכולה להתפתח בתוך כמה שעות ולגרום לנזק בלתי הפיך.
הטיפול בדחיסת חוט השדרה כולל סטרואידים במינון גבוה, ניתוח ו/או קרינה. מנת הסטרואידים תופחת בהדרגה לאחר הטיפול בקרינה או בניתוח.
מספר מחקרים הראו שניתן להפחית סיבוכים הקשורים לגרורות בעצמות (כגון שברים, צורך בקרינה או רמות סידן גבוהות) על ידי טיפול בביספוספונטים (לרוב משתמשים בתרופה הנקראת חומצה זולדרונית - Zomeric Acid (זומרה® - ®Zomera)* אשר ניתנת בעירוי, או דנוסומאב - Denosumab (אקסגי'בה® - ®Xgeva)** הניתנת בזריקה תת-עורית. חוזרים על הטיפול אחת ל-3-1 חודשים. הטיפול אינו נועד לטפל ישירות בתאי הסרטן אלא למנוע את הנזק שהם גורמים בעצם.
תופעת לוואי נדירה של הטיפולים בביספוספונטים או בדנוסומאב היא פגיעה בלסת (אוסטיאונקרוזיס של לסת). כדי להפחית את הסיכון לכך יש להקפיד על היגיינה של חלל הפה ולהימנע מפעולות פולשניות בשיניים בזמן הטיפולים בתרופות אלה. מומלץ להיבדק ע"י רופא שיניים טרם תחילת הטיפול, ובמקרה של כאבים בשיניים במהלך הטיפולים יש לעדכן את הרופא המטפל.
*או תרופות המכילות חומר פעיל זהה בעלות שמות מסחריים אחרים.
**או תרופות המכילות חומר פעיל דומה, בעלות שמות מסחריים אחרים.
רמות גבוהות מדי של סידן בדם עלולות לגרום לסימפטומים רבים, כגון עייפות, חולשה, בחילה, חוסר תיאבון, עצירות, התייבשות, בלבול ואף לירידה במצב ההכרה.
הטיפול תלוי במידת החומרה ולעיתים אף מצריך אשפוז. הטיפול עשוי לכלול עירוי נוזלים, טיפול בביבפוספונטים/דנוסומאב או תרופות אחרות, כגון קלציטונין.